04 Jan
04Jan

גישת ההומאופתיה אומרת דומה בדומה תרפה 

מכיוון שלחלקיקים יש תודעה (מקור*) 

אפשר להתייחס לתודעת האיברים שמיוצגים גם בחומר הפיזי באותה צורה. 

למשל עץ תוקף אדמה- אדם המרגיש בדכאון כי היצירתיות של העץ מלאה ברעיונות שלא יוצאים לפועל וכתוצאה מכך העץ תוקף את המתכת בהאשמות קשות של אתה לא יוצלח וכו וכו וכתוצאה נוצר אבל עמוק של המתכת. 

הגישה הסינית היא לחזק את החלש ולפזר את החזק. 

אך בואו נדמיין גן ילדים ובו יש ילד מופרע, אני מאמינה שלחזק את החלשים (הילדים הטובים שמשתפים פעולה- המתכת) ולהחליש את החזקים (הילד המופרע שמושך בצמות-עץ) על ידי כך שנלמד אותו שלא כך פועלים, אולי אינה הדרך. 

אני מאמינה שאם נחזק את השורש של החזק שבגללה הוא צועק כל כך חזק החלש משל עצמו יתחזק. 

למשל חסר דם של הכבד. 

למשל חולשת כיס מרה. 

ולכן כשאנחנו באים לטיפול במקום לחפש עודף וחסר במקומות מרוחקים אפשר להתחיל בקטן לראות מה החוסר של העודף, ולראות איך אפשר לעזור קודם כל לאחד, לפני שרצים לעזור לכל השאר, כמו שנאמר לרפא את העולם מתחיל קודם כל בך.